הלכנו לאכול במסעדה קרובה וראינו אכסנייה נוספת שקרוייה אכסניית הערפדים. במהרה ראינו שמקומות נוספים באיזור קרויים בשמות שקשורים לערפדים והסיבה היא שזאת העיר של דרקולה המפורסם.
בהמשך ביקרנו בטירה של דרקולה עצמו, בדרך ראינו פרות וחקלאים ושוב הכל נראה כל כך לא מתקדם ולא מודרני. בטירה עצמה ביקרנו בכל החדרים וגם ראינו באר שנחצבה בידי שבויי מלחמה טורקיים, הסיפור הוא שהשליט הבטיח לאסירים לשחררם לאחר שימצאו מים, לקח להם שבע שנים לחצוב את הבאר ולמצוא מים, אך בינתיים התחלף השליט, ומחליפו סרב לשחררם, ולכן הכתובת על בבאר היא 'מצאנו מים אך לא לב'.
בעיר היה אמור להיות פסטיבל ימי הביניים יומיים לאחר ביקורנו אך אנחנו החמצנו אותו. ראינו גם בקרבת מקום את הבניין בו נולד דרקולה המפורסם.
דיברנו עם סבתא על הנושא של הגירה לישראל וכיצד זה היה בזמנה לפני מלחמת העולם השנייה, סבתא אמרה כשהיא הייתה קטנה אנשים לא תכננו להגר לישראל, ורק אנשים זקנים ועשירים נסעו למות ולהקבר שם, ואכן סבא וסבתא של הוריה שהיו אמידים, קבורים בצפת. היא זכרה סיפור על משפחה מהעיירה שלהם שנסעה לישראל אך חזרה במהרה כי לדבריהם היו שם יותר מדי יתושים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה