נסענו לעיר שקרוייה סיניה (על שם הר סיני) ובדרך עברנו הרבה עגלות רתומות לסוסים, ובכניסה לכל חצר בכפרים שראינו עדיין יש באר מים ממנה הם שואבים מים. והסיבה לכך היא שהמדינה לא מפותחת וענייה. עברנו גם ליד משאבות נפט והמדריך הסביר שבמלחמת העולם השנייה זה היה אתר חשוב לגרמנים שהשתמשו בנפט לצבא שלהם, במהלך המלחמה האתר הופגז ושותק על ידי הפצצות של כוחות הברית. כיום הכמות שנשאבת קטנה מדי ולא מספקת.
בסיניה עצמה ביקרנו בכנסייה אורתודוקסית וסבתא נהנתה מאד מהביקור בארץ בה נולדה ומכך שיכלה לדבר רומנית עם הנהג.
משם נסענו לארמון פלש שהיה ארמון הקיץ של המלך. לצערנו הארמון היה סגור ביום שהגענו ולא יכולנו להכנס. במהלך התקופה הקומוניסטית, המדינה הלאימה את כל הרכוש הפרטי כולל הארמון,
כעת משרומניה חזרה להיות דמוקרטית, המדינה מחזירה רכוש פרטי לבעליו המקוריים, וגם הארמון הזה הוחזר למשפחת המלוכה, אך המלך עצמו לא מורשה לחזור לרומניה. משפחת המלוכה כבר אינה עשירה כמו בעבר, ולכן החליטה להשאיר את הארמון ברשות המדינה. ליד הארמון ניתן לראות את הארמון הקטן שנבנה על ידי המלכה כי היא לא אהבה את ארמון המלך. הארמון הקטן הוא מבנה יותר מודרני.
בהמשך היום הגענו לאתר של הרי בוצ'גי. עלינו ברכבל להר עצמו, ושם ניתן לראות עדיין קרח ושלג כי ההר גבוה וקר. סבתא נשארה בתחנת הרכבל על ההר כי המקום היה קר מדי. אנחנו הלכנו ברגל עם המדריך וראינו שני פסלים טבעיים שעוצבו בסלע על ידי רוח וגשם. האחד קרוי הספינקס
כי הוא דומה לספינקס המקורי במצרים, והשני הוא הסבתות היושבות, כי הוא דומה לשלוש סבתות שיושבות ומפטפטות. ראינו גם רועי צאן שדיברו עם תיירים מקומיים, והם חבשו כובעים מוזרים שלדברי המדריך הם מטים ימינה או שמאלה כדי
להראות את מצב הרוח שלהם. וזה ברור שלשני הרועים בתמונה יש מצב רוח שונה זה מזה.
לאחר מכן הגענו לברשוב, על הגבעה בכניסה לעיר, כתוב בגדול שם העיר כמו בהוליווד. הלכנו לטייל במדרחוב הראשי בעיר, הרחוב היה מלא מסעדות אך הבתים נראו ישנים מאד.
ביקרנו בכנסייה השחורה שהיא כנסייה קתולית וקיבלה את שמה לאחר שכל העיר נשרפה בעבר, וקירות הכנסייה הפכו שחורים. הכנסייה נבנתה על ידי הסוחרים בעיר והיא מחולקת לפי גילדות. בדרך היציאה מהעיר עצרנו לתצפית על הנוף המרהיב של העיר.
את הלילה בילינו באכסנייה נקייה בעיר ברן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה